ומתוק האור • יום שישי י"ז אלול

ומתוק האור | י"ז אלול התשע"ג5 תגובות הדפסה הוספת תגובה

הרב שלמה לוונשטיין בתכניתו "ומתוק האור"

האזינו לתוכנית המלאה:

  • הצטרפו אלינו לפייסבוק והישארו מעודכנים

  • כתבות נוספות שאולי יעניינו אותך:

  • תגובות

    1. מאת מוטי קליין‏:

      אני מאזין לתכנית של הרב בימי שישי.
      לפני כחודשיים הרב הזכיר דבר תורה של בן דודי צבי ברנשטיין ז"ל מפ"ת.
      המשפחה שלו מאוד התרגשה לשמוע על כך, אבל לא זכרתי את דבר התורה ואת הפרשה בה נאמרה (נראה לי בסביבות החגים).
      אודה לרב אם יוכל לכוון אותי לפרשה ולדבר תורה, שישמח מאוד את המשפחה.

      תודה רבה, בברכה לבריאות והצלחה בכל מעשה ידי הרב בהרבצת תורה ובכלל.
      מוטי

    2. מאת דניאל כהן‏:

      שלום לכבוד הרב. האם אפשר לקבל בקובץ שמע או במלל את הסיפור הלא אמיתי עם הבחורה העיוורת שסיפר הרב ביום שישי ח' מר חשוון
      והאם אפשר לשמוע את התוכנית בשידור חוזר
      תודה

    3. מאת הילה‏:

      רציתי לשאול אם אפשר לשמוע את הסיפור שהרב שלמה לוי שטיין סיפר בענין אלול על האדם שנסע ברכבת וכל הדרך ציפה לראות צעיפים לבנים……. תודה

    4. מאת ישי פרידמן‏:

      לכבוד הר"ר שלמה שליט"א

      ויגדלו הנערים ויהי עשו איש יודע (בראשית כ"ה כ"ז). וע' ברש"י שכתב שכל זמן שהיו קטנים לא היו נכרים וכיון שנעשו בני י"ג זה פרוש לבתי מדרשות וזה לעבודת כוכבים. וע' בפסוק ל' שביקש עשו את העדשים האדומות ובמה שכתב רש"י שאותו היום היה יום שמת אברהם "שלא יראה את עשו בן בנו יוצא לתרבות רעה" ולפיכך קצר הקב"ה את שנותיו ה' שנים. ולפי החשבון בזמן מכירות הבכורה יעקב ועשו היו בגיל ט"ו כי נולדו ליצחק בגיל ס'. ונולד יצחק לאברהם בגיל ק'. א"כ בלידת יעקב, אברהם בן ק"ס היה ומת בגיל קע"ה. נמצה שהם היו בני ט"ו.
      וא"כ קשה דברי רש"י שכתב שמת אברהם באותו יום שלא יראה עשו יוצא לתרבות רעה כי הלא לפחות ב' שנים כבר פירש לע"ז.
      ואפשר וי"ל שמה ששנה כאן היה ויבז עשו את הבכורה. זו כוחו של המבזה שעד כאן אפילו שעבד עשו ע"ז לא מת אברהם ולא פגע בשיבה טובה שהבטיחו הקב"ה. אבל ביום שהשתמש עשו אם מדת הבזיון כבר קבע דרכו ומת אברהם. (ועל אף שכתב שהרג וכו' באותו היום אין מקרא יוצא מידי פשוטו)
      ומה זה הכח של המבזה. ע' ברמנ"ן (כ"ה ל"ד) "וזו סיבת בזוי הבכורה כי אין חפץ בכסילים רק שיאכלו וישתו ויעשו חפצם בעתם ולא יחושו ליום מחר". זאת אומרת שהמבזה אינו חיי אם חשבון או אחריות על מחר והא חיי רק לעכשיו. א"כ מאוד יכול להיות שאדם עובר עבירה אבל הוא יודע שיש דין ודיין בשעת שהוא נפל לעצת היצר. לאדם כזה עדיין יש תקוה. משא"כ אדם שעבר עבירה ולא חש או שם לב לסופו כבר יש לו את המדה הזאת של מבזה.
      ואולי זה הפשט בכל המבזה את חבירו אין לו חלק לעולם הבא. עולם הבא הוא "יום המחר" וכדי לזכות צריך לחיות עכשיו אם חשבון. כשאדם מבזה את חבירו הוא רק ראה מעשה או דיבור חבירו של עכשו בשיטחיותו. ואם היה מתבונן על כל האדם היה נמצה נשמה ממעל ואיך לבזות את זה. ומדה כנגד מדה הוא שאינו ראה אלא ה"עכשיו" של חבירו אינו זוכה להמחר שכל ישראל (ולא עשו) יש לו חלק.

      גוט שבת

      • מאת ש. קאופמן‏:

        שלום רב

        רציתי לשמוע את השיעור האחרון (שבוע שעבר – פרשת בלק) של הרב שלמה לוונשטיין,
        תודה רבה מראש

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *